|
חווית הביקור במסעדת סטפס מתחילה הרבה לפני שהגענו למסעדה. המיקום של המסעדה ביישוב אמירים שבגליל המערבי, מצריך את האורחים לעשות את כל הדרך המתפתלת עד ליישוב היפהפה והפסטורלי, יישוב ששומר על ייחודו בעלוות העצים המכסה ומגינה על בתיו.
בינות לעלוות העצים מבצבצת מסעדת סטפס שאליה מוליך שביל מרוצף ומוקף בצמחיה פראית וקסומה. שלוות הבוקר מלווה בציוץ הציפורים ובשקט המדהים העוטף את המקום.
מסעדת סטפס – מסעדה חלבית בכשרות מהדרין, מחולקת לשני אולמות אירוח ובהם פזורים שולחנות עם 2 כסאות או עם 10 ויותר כסאות, תלוי באופי האירוע ובכמות האנשים שהזמנתם.
תפריט המסעדה גובל בין מסעדת יוקרה לאוכל ביתי, צורת ההגשה נעשית בהידור וללא גינונים מוגזמים. כשאנו הגענו למקום, השולחן כבר היה ערוך עם מיני לחמים מאפי הבית, פלטת גבינות, ועוד מספר פריטים. אבל, מה שתפס את תשומת ליבי זה השקט המדהים ואווירה המיוחד של המקום.
רמת האוכל הייתה בליגה מסוג אחר, זה לא היה מסוג המנות שמצויירות על צלחת ענק שבקושי מכילה את המנה עצמה.. כמובן שעיצוב המנה חשוב ואף כאן הושקעה מחשבה, אבל זה היה מעודד לאכול ואף לצאת שבע.
תתפלאו כמה שאכלנו (ולא אגזים ואומר שאכלתי הרבה, פשוט הרגשתי בבית...) עדיין נותר לנו מקום לקינוח המתוק שבסיום הארוחה.
המחירים לא יקרים, אבל השירות והיחס החם שקיבלנו היו יקרים מאוד. חשוב לציין שהתפריט במסעדה מבוסס על טופו וסויה והכול בכשרות מהדרין.
אמנם הגעתי במסגרת העבודה למסעדה, אבל הבטחתי לעצמי להביא לכאן את אשתי. כי במסעדת סטפס מצאתי מסעדה כלבבי.
|